Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 42a

בְּפֶסַח אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם וְכִי כָּל הַקָּהָל כּוּלָּם שׁוֹחֲטִים וַהֲלֹא אֵינוֹ שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד אֶלָּא מִכָּאן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּפֶסַח אֶחָד שָׁלִיחַ בְּקָדָשִׁים מְנָא לֵיהּ

Traduction

with one Paschal offering? Although it is impossible for all of the Jewish people to each eat an olive-bulk from one offering, they nevertheless fulfill their obligation to sacrifice the Paschal offering by sacrificing one animal, as it is stated with regard to the Paschal offering: ''And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it in the afternoon'' (Exodus 12:6). Is it so that the whole assembly slaughters it? But only one person from each group slaughters. Rather, it can be derived from here that all of the Jews can fulfill their obligations with one Paschal offering, despite the fact that not everyone will be able to eat from it. Since Rabbi Yonatan derives from this verse that one offering suffices, from where does he derive the halakha of agency with regard to offerings?

Rachi non traduit

בפסח אחד. אע''פ שאין בו כזית לכל אחד דקסבר אכילת פסחים לא מעכבא אלא זריקת דם לחודא:

מִינֵּיהּ וְדִילְמָא שָׁאנֵי הָתָם דְּאִית לֵיהּ שׁוּתָּפוּת בְּגַוַּיְיהוּ

Traduction

The Gemara answers: He derives it from that very same verse, as it can be seen that one person slaughters the animal on behalf of the rest of the assembly. The Gemara rejects this: But perhaps it is different there, since the one slaughtering the animal has partnership with them in the offering. This does not prove that there is agency when the agent has no share in the offering.

Rachi non traduit

מיניה. מן המקרא עצמו דמכל מקום אחד מהן שוחטו בשליחותם:

דאית ליה שותפות. דהא של כל הקהל הוא אבל שליח בעלמא לא:

Tossefoth non traduit

ודילמא שאני התם דאית ליה שותפות בגוייהו. פי' אבל לשוייה שליח היכא דליכא שותפות מנליה ואין לומר דאין הכי נמי היכא דליכא לו שותפות בגוייהו לא מצי שוייה שליח דהא תנן בפ' האשה (פסחים דף פח:) הרי שאמר לו רבו צא ושחוט עלי הפסח ושכח מה אמר לו רבו גדי או טלה יקח גדי וטלה ויאמר אם גדי אמר לי רבי טלה שלי וגדי שלו ואם טלה אמר לי רבי גדי שלי וטלה שלו ומדקאמר טלה שלי וגדי שלו משמע שאין לו שותפות בגדי אפ''ה שוחט גדי עבור רבו אלמא דמצי לשויה שליח אפי' היכא דלית ליה שותפות בגויה וא''ת אמאי לא דחי לעיל נמי דההיא דר' יהושע בן קרחה מיירי דאית ליה שותפות בגויה כדאמר הכא וי''ל דלרבי יונתן דמפיק מהאי קרא דכל ישראל יוצאין בפסח אחד דקסבר אכילת פסחים לא מיעכבא א''כ האי דקאמר אחד שוחט לכולן מיירי דאית ליה שותפות בגויה דהא בהכי קרא מיירי אבל לרבי יהושע בן קרחה דאמר דכל ישראל אין יוצאין בפסח אחד לפי שצריך דכל אחד יאכל כזית א''כ האי ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל ר''ל דאחד שוחט פסחים הרבה דמחד פסח ליכא לכל אחד כזית וא''כ מפיק שפיר דהיכא דליכא שותפות דמצי שחיט:

אֶלָּא מֵהָכָא וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת וְדִילְמָא הָתָם נָמֵי דְּאִית לֵיהּ שׁוּתָּפוּת בְּגַוַּיְיהוּ אִם כֵּן תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהֵיכָא דְּשָׁיֵיךְ תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְהֵיכָא דְּלָא שָׁיֵיךְ

Traduction

Rather, he derives agency with regard to offerings from here: ''And they shall take to them every man a lamb, according to their fathers’ houses, a lamb for a household'' (Exodus 12:3). This demonstrates that one person takes a lamb and slaughters it on behalf of the entire family. The Gemara asks: But perhaps there too there is agency since the one slaughtering the animal has partnership with them? The Gemara rejects this: If so, why do I need two verses to teach the same halakha? If the halakha stated in this verse is not applicable for where it belongs, i.e., with regard to an agent who is a partner in the offering, apply it to where it does not belong, so that even one who does not have a share in the offering can act as an agent.

Rachi non traduit

ויקחו להם איש וגו'. אחד לוקח לכל המשפחה:

הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אִישׁ זוֹכֶה וְלֹא הַקָּטָן זוֹכֶה הָהוּא מֵאִישׁ לְפִי אָכְלוֹ נָפְקָא

Traduction

The Gemara rejects this: This verse is required for him to teach another halakha, that of Rabbi Yitzḥak, as Rabbi Yitzḥak says: This verse is the source for the halakha that a man, i.e., an adult, can acquire an item on behalf of others, but that a minor cannot acquire an item on behalf of others. The Gemara answers: That halakha, that only an adult can acquire an item on behalf of others, is derived from the verse: ''According to every man’s eating you shall make your count for the lamb'' (Exodus 12:4). By employing the term ''man,'' which indicates an adult, the verse teaches that only an adult can acquire an item on behalf of others.

Rachi non traduit

איש זוכה. ולעולם משום דאית ליה שותפות בגוייהו ודקאמרת אם אינו ענין ענין הוא לו דאיצטריך לו למעוטי קטן שאין לו כח ליקח בשביל אחרים להיותו זוכה להן במקחו:

Tossefoth non traduit

איש זוכה ואין קטן זוכה. ואם תאמר ולמה לי קרא והא קי''ל (גיטין דף לט.) דאין יד לקטן וי''ל דלגבי פסח איצטריך דס''ד הואיל דשייך באכילת פסחים וצריך להמנות עליו דכתיב (שמות י''ב:
ג') שה לבית אפי' קטן אימא אף לאחרים זכה קמ''ל.:

וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ דְּשׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד

Traduction

The Gemara asks another question: And still the verse ''according to every man’s eating'' is required for him to teach the halakha that one may slaughter a Paschal offering for an individual. It does not have to be ''a lamb, according to their fathers’ houses,'' as implied by the previous verse. A lamb may be slaughtered even by one person, i.e., ''every man'' for himself. The Gemara answers: Rabbi Yonatan holds in accordance with the opinion of the one who says that one may not slaughter a Paschal offering for an individual.

Rachi non traduit

ואכתי מיבעי ליה. איש לפי אכלו תכוסו דשוחטין את הפסח על היחיד ולא אייתר לן שליחות היכא דלא שייך:

אין שוחטין את הפסח על היחיד. רבי יהודה אמרה ויליף לה מלא תוכל לזבוח את הפסח באחד ביחיד:

וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּיפּוֹק לֵיהּ שְׁלִיחוּת מֵהָכָא וְתִיסְבְּרָא דְּהָא שְׁלִיחוּת הוּא וְהָא קְטַנִּים לָאו בְּנֵי שְׁלִיחוּת נִינְהוּ

Traduction

The Gemara asks a question from a different source: But consider that which Rav Giddel says that Rav says: From where is it derived that the legal status of a person’s agent is like that of himself? It is as it is stated with regard to the division of Eretz Yisrael among the Jewish people: ''And you shall take one prince of every tribe, to take possession of the land'' (Numbers 34:18). This indicates that the prince of each tribe acted as the agent to claim the land for each member of his tribe. Let the halakha of agency be derived from here; why is there a need to have the sources quoted above? The Gemara answers: And how can you understand that this process of the princes claiming the land was due to agency? But minors cannot be involved in agency, and the princes claimed the land for all members of their tribe, adults and minors alike.

Rachi non traduit

והא הוו נמי קטנים. בנוחלי הארץ וכי הזוכים להם בתורת שלוחין באו והלא אין שליחות לקטן דגבי ושלח ושלחה איש כתיב (דברים כ''ד:א') כי יקח איש ומינה ילפינן (ב''מ דף עא:) דאין הקטן עושה שליח:

אֶלָּא כִּי הָא דְּרָבָא בַּר רַב הוּנָא דְּאָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב מִנַּיִן שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו שֶׁנֶּאֱמַר וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד וְתִיסְבְּרַאּ זְכוּת הִיא הָא חוֹבָה נָמֵי אִיכָּא דְּאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּהַר וְלָא נִיחָא לֵיהּ בְּבִקְעָה וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּבִקְעָה וְלָא נִיחָא לֵיהּ בְּהַר

Traduction

Rather, the distribution of the land by the princes follows a different principle, like that statement of Rava bar Rav Huna, as Rava bar Rav Huna says that Rav Giddel says that Rav says: From where is it derived that one can act in a person’s interest in his absence? It is as it is stated: ''And you shall take one prince.'' The princes were not appointed as agents and could act for the benefit of the minors. The Gemara asks: And how can you understand that it is a benefit? But it was also to their disadvantage, as there is one person for whom it is preferable to him to receive a portion on a hill and it is not preferable to him to receive a portion in a valley, and there is one person for whom it is preferable to him to receive a portion in a valley and it is not preferable to him to receive a portion on a hill. The prince might claim land for members of his tribe that they do not want, and one cannot act to another’s disadvantage in his absence.

Rachi non traduit

אלא. ההוא לאו לאתויי שליח אתא אלא לזכין לאדם שלא בפניו אתא דקטנים כשלא בפניו דמו וכיון דנחלת הארץ זכות היא להם היתה חלוקתם חלוקה:

וְאֶלָּא כִּדְרָבָא בַּר רַב הוּנָא דְּאָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב מִנַּיִן לִיתוֹמִים שֶׁבָּאוּ לַחֲלוֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶן שֶׁבֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לָחוּב וְלִזְכּוֹת לָחוּב אַמַּאי אֶלָּא לָחוּב עַל מְנָת לִזְכּוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ

Traduction

Rather, the verse is required to teach a different halakha, like that statement of Rava bar Rav Huna, as Rava bar Rav Huna says that Rav Giddel says that Rav says: From where is it derived that if orphans came to divide their father’s property, that the court appoints a steward for them, both to their disadvantage and to their benefit? Before the Gemara completes the quote, it analyzes the statement: Why would the court appoint a steward to their disadvantage? Rather, it means to their disadvantage in order to achieve their eventual benefit. Once a steward has been appointed to control the orphans’ estate, he has the authority to act to their temporary disadvantage if they are ultimately likely to benefit from the action. And the source of this halakha is as the verse states: ''And you shall take one prince of every tribe'' (Numbers 34:18).

Rachi non traduit

אלא כדרבא. כלומר לא זכות שלא בפניו גרידתא איכא למשמע מינה לגדולים אלא לאורויי נמי דלקטנים אפי' חובה הבאה מחמת זכות רשאין ב''ד לעשות להן כי הכא דלזכותם בנחלה באו ואע''פ שפעמים שחלוקה זו חובתם דאיכא דלא ניחא ליה בחלק שנפל לו אפ''ה לא הדרי בהו:

לחוב אמאי. אי פשיטא לן שיבא לחובתם מה לנו להעמיד אפוטרופוס לכך:

אלא לחוב ע''מ לזכות. אנו נעמידו לדון ולערער בשבילם לזכותם ולהנאתם ואם יתחייבו בדין מה שעשו עשו:

נשיא אחד. והכא זכות וחובה הוה כדאמרן דאיכא דניחא ליה (בהו) בהכי כו' כדאמרן:

Tossefoth non traduit

אלא לחוב ע''מ לזכות. וקשה דאמר בפ' הניזקין (גיטין ד' נב.) דאין האפוטרופין רשאין לחוב ולזכות בנכסי יתומים ופריך התם לזכות אמאי לא ומשני לחוב ע''מ לזכות וי''ל דהתם מיירי בתביעת חובות שיש לאחרים עליהם ובהא ודאי אין רשאין דשמא לא יתבעום כשהן גדולים אבל כשהן תובעין בשביל היתומים כי הכא בחלוקה דקרקעות דכי גדלי נמי צריכין לחלוק בהם ודאי מעמידין אפוטרופוס לחוב ע''מ לזכות:

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל יְתוֹמִים שֶׁבָּאוּ לַחְלוֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶם בֵּית דִּין מַעֲמִידִים לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וּבוֹרְרִים לָהֶם חֵלֶק יָפֶה וְאִם הִגְדִּילוּ יְכוֹלִים לְמַחוֹת וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אָמַר אִם הִגְדִּילוּ אֵינָם יְכוֹלִים לְמַחוֹת דְּאִם כֵּן מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה

Traduction

§ With regard to the halakhot of stewardship, Rav Naḥman says that Shmuel says: If orphans came to divide their father’s property, the court appoints a steward for them, and they select for them, i.e., for each of the orphans, a fine portion. And when they have grown up, the orphans can protest the division and demand redistribution of the property. And Rav Naḥman said his own statement: When they have grown up, they cannot protest, as if so, what advantage is there to the power of the court over an ordinary person? In other words, to strengthen the authority of the court, it is required that its decisions not be questioned later on.

Rachi non traduit

ובוררין לו חלק יפה. לכל אחד יפה לזה ויפה לזה:

Tossefoth non traduit

יתומים שבאו. אומר ר''ת דדוקא שבאו אבל אם היה האחד מוחה אין להעמיד אפוטרופוס לחלוק בעל כרחם ומחלוקת הארץ אין להביא ראיה שהיו שם כמה יונקי שדים דשאני התם שהיה על פי הדיבור ואורים ותומים ומיהו קשה מהא דאמר פרק אלמנה לכ''ג (יבמות דף סז.) גבי כהן שמת והניח אשה מעוברת ועבדים וקאמר התם זכרים יאכלו ואי משום חלק העובר פי' דשמא ימצא עובר זכר וקי''ל (שם) ילוד מאכיל שאינו ילוד אינו מאכיל עבדינן להו תקנתא כרב נחמן דאמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק כו' מ''מ שמעינן מהתם דאע''ג שהאחד קטן ביותר ואין בו דעת לישאל אם רוצה לחלוק אם לאו דומיא דעובר דעבדינן ליה תקנתא והכא אמרינן דוקא באו ושמא יש לומר דהתם תקנה היא לעובר שמתעלה חלקו בכך שהעבדים אוכלים בתרומה לפי שהתרומה בזול ועוד משם לא משמע שאם האחד היה מוחה בפירוש שנוכל להעמיד לו על כרחו אפוטרופוס לחלוק:

ובוררין להם חלק יפה. מלשון בוררין היה מדקדק ר''י דהיינו בלא גורל דמה ברירה שייך בגורל והיה מפרש שאין צריכין גורל ולא שומת ב''ד וכל החלוקה תלויה בדעתו כמו שהיו עושים יתומים עצמם אם היו גדולים ושהיה כל אחד בורר לעצמו וזוכה בשלו וכן לענין דינא דגוד או איגוד נמי נראה לר''י דהוו כיתומים עצמן ויכולין לחלוק שני חפצים אע''ג דתרוייהו צריכי להאי וצריכי להאי ושייך ביה גוד או איגוד שהעמידו חכמים אלו אפוטרופים שנעשו ע''י ב''ד כמו יתומים עצמן לחלוק בלא שומת ב''ד ובלא גורל דבסברותם לבד תלויה החלוקה כשני אחים גדולים החולקים בנכסי אביהן שבורר כל אחד לעצמו וה''ה לענין דינא דגוד או איגוד דמהניא חלוקת האפוטרופא לגמרי ולא יוכלו למחות כשיגדלו ור''ת מפרש דהיינו דוקא בגורל וכי טריחותא להטיל גורלות וגם צריך שומת ב''ד ודוקא בדבר דלא שייך ביה גוד או איגוד ובוררין שייך שפיר בגורל כגון אם יש שם שלש שדות שלא יחלוקו כל אחת לג' חלקים אלא בוררין כל אחת לבדה שיהא כל אחד חלקו אחד בבת אחת וכמה ענייני ברירות יש בחלונות וסולמות ושייך לומר שפיר חלק יפה ושוב הודה ר''י לפי' ר''ת:

וּמִי אִית לֵיהּ לְרַב נַחְמָן אִם כֵּן מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה וְהָתְנַן שׁוּם הַדַּיָּינִים שֶׁפִּיחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת מִכְרָן בָּטֵל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִכְרָן קַיָּים (וְאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל) אִם כֵּן מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה וְאָמַר רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא אָמַר רַב נַחְמָן הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים

Traduction

The Gemara asks: And is Rav Naḥman of the opinion that there is a consideration of: If so, what advantage does the court have over an ordinary person? But didn’t we learn in a mishna (Ketubot 99b): The halakha with regard to the appraisal by the judges of the value of a piece of property in order to sell it is as follows: Where they decreased the price by one-sixth of its market value or added one-sixth to its market value, their sale is void. Rabban Shimon ben Gamliel says: Their sale is valid. And Rabban Shimon ben Gamliel said: If so, if the sale is void, then what advantage is there to the power of the court over an ordinary person? And Rav Huna bar Ḥinnana says that Rav Naḥman says: The halakha is in accordance with the statement of the Rabbis. This indicates that Rav Naḥman does not accept the consideration of: What advantage is there to the power of the court over an ordinary person?

Rachi non traduit

שום הדיינים. ששמו נכסי לוה למלוה שלא בפני לוה או שלא מדעתו משום דלא הוה ציית דינא:

לָא קַשְׁיָא

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source